בימים האחרונים אני מתלבשת
ומתייחסת באופן מיוחד לציצי החדש שלי.
עד כה לא ממש עסקתי בזה, ענדתי עליהם חזיה שטשטשה את האסימטריה הקלה שיש לי כיוון שאין לי פטמה בשד השמאלי וזהו, צעדתי בגוו זקוף בכל בגד לכל מקום.
בשבועות האחרונים אני מבינה כמה נוח לי בלי חזיה.
הענין הזה מעולם לא הטריד אותי, לא אחרי הכריתה החלקית ב 2014 וגם לא לפני שנתיים כשכרתו לי את השד השובב ושמו לי מותחן, סוג של בלון שמכין את העור לשחזור באופן כללי
לי עשו שחזור מהגב.
ועכשיו אחרי שעשו לי ציצי חדש
זה משום מה מושך את תשומת ליבי, פתאום אכפת לי יותר.
אני רוצה להרגיש סקסית, אני רוצה להתלבש שובב, צבעוני, פשוט וחושני, כמו שאני אוהבת, אבל עם חזיה לא נוח לי, אני מרגישה בה חנוקה, היא יושבת לי על הצלקות ומגרדת.
השבוע החלטתי להתלבש ללא האקסוסרי הזה ואני מוצאת את עצמי נהנית מאד אבל גם עסוקה בזה שזה יראה טוב, נכון, יפה, שלא יראו...
-אני זה מה שיש ומה שאין בכל מצב.-
אז יצאתי למסע בו אני מחזירה לעצמי את הביטחון, האמונה והאהבה שלי בי. אני עושה את זה הפעם גם דרך הבגדים שלי.
