לא אני לא חושבת שאני פוטוגנית, מעולם לא חשבתי כך וגם היום כשאני שמה בביטחון, תמונות שלי, אני לא רואה שם אישה יפה, מהממת, מדהימה. :) אבל, זה לא מפריע לי לשים את התמונות שלי כי אחרי שנים של ניסיון להיות שלמה ומושלמת על פי העיניים של הסביבה ויתרתי. למדתי להיות שלמה ומושלמת בעיני עצמי קודם כל. אני מאמינה שכל אדם מקרין את מי שהוא מבפנים החוצה וזה מה שעושה אותנו יפים בעיני האחרים. כמובן שיש אנשים שהיקום חנן אותם ביופי חיצוני, אבל אם לא יהיה להם את האור הזה בעיניים שבה מבפנים או חיוך על השפתיים שבא ממעמקים, היופי שלהם לא יבוא לידי ביטוי מלא. כמובן שהכל בעיני המתבונן, מה שאני רואה כמשהו יפה לא בטוח שאחרת תראה כיפה :) אז למה אני מדברת על זה ?
כי במדיה הזו, במדיה החברתית הווירטואלית, זו אחת הדרכים ליצור קשר, להביע דעה או להעביר מסר. זו אפילו צורת דיבור לדעתי.
דברו אלי בתמונות… :)
למה אני מעלה תמונות?
1.כשאני מעלה תמונות שלי זה עושה לי טוב!
2.הפסקתי לשפוט את עצמי, הפסקתי לנסות להיות מושלמת, חיצונית ופנימית בעיני החֶבְרָה.
3.ברוב המקרים אצלי זה יגיע עם מילים כי מצאתי שכמעט תמיד תמונה שלי תמיד מתחברת לי עם המילים שלי.
4.יש משהו בתגובות של האנשים שמאפשר לי לראות אותי קצת אחרת ממה שאני רואה את עצמי.
5.ככה אני רוצה! אני נמצאת במדיה החברתית בדיוק כמו במציאות היומיומית שלי, עם הרווח בין השיניים, עם השער הלא מלא שלי, עם זרוע לא דקיקה ונשית, עם הליכה גמלונית מידי פעם, עם גבשושית של בטן. ועם עוד… אבל זה רק חלק ממני, בפנים בלב, בנשמה, במקלעת השמש, אני 90-60-90 עם פנים נעימות שמחייכות אלי מהמראה, גם בימים פחות טובים שלי. :)
6. אני לא עושה פוטושופ לתמונות שלי, שאני מצלמת, או כל עריכה אחרת. אני אוהבת שרואים אותי, את מי שאני, ולא את מי שאני חושבת שאני :)
7. כשמצלמים אותי זה כבר סיפור אחר. להן מותר לעשות מה שהן רוצות עם התמונה, כי ככה הן רואות אותי וזה עונג לראות אותי בעיניים שלהן.
אז אני מרשה לעצמי להצטלם לבד, על ידי אחרים\ות ולהעלות לכל מדיה שבא לי.
אני לא חושבת על החלקים הפחות יפים שלי שיראו בתמונה, תכלס אני לא חושבת, מעלה מה שחשוב או מה שבא לי להגיד וזהו :)
