"NEVER SAY NEVER"

מעולם לא דימיינתי, חלמתי, וגם לא חשבתי שאחליט להתמודד עם אחד הפחדים הכי גדולים שלי. הים. אני לא שונאת וגם לא אוהבת אותו. רק מפחדת, ככה פשוט. מ פ ח ד ת. המרחב ללא סוף, הגלים (שדווקא להם יש לי חיבה אבל רק כשרגלי נוגעות בקרקע.) המאהב השובב שהוא, מרגיע וסוחף פנימה ולוקח רק מהחוף. כבר הבנתם שאני מפחדת ממעמקי הים? והנה שיעור שלישי סאפ. ענבלי המטורפת Inbal Levi שלחה אותי בשאגת עידוד, "ברור שאת יכולה." להתנסות בים הגדול. ציפי, קסם של אישה, באה לעזור לענבלי והובילה אותנו אל מעבר לשובר הגלים, הכיוון יוון. ואני ברגליים וידיים רועדות ממש, על גלשן מעט צר מהפעמים הקודמות, בלב שרוצה לקפץ ולשחות חזרה לחוף, חתרתי פנימה, אל תוך הים. עם עוד חלק מהקבוצה, רובן אמיצות ממני, אז לקחתי מהן קצת אומץ וביטחון ויאללה לצפון (או דרום, מזרח, מערב, כיוונים ואני לא חברים כבר אמרתי לכם? 😛).

לעמוד לא הצלחתי בגלים שבים הרחב, נפלתי יותר מפעם אחת, אבל היי אני הרי המנסה המתמידה זוכרים? אח"כ מאחורי שובר הגלים, היכן שהים בריכה, נעמדתי שוב, כדי שהחזה יתרחב עוד קצת רק בשביל להבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני ממשיכה לכתוב כאן, קבל עם ומדיה.

אין לי מושג למה החלטתי שזהו אתגר שעלי להתנסות בו, אולי זה במקום לכתוב עוד ספר, או כדי להמריץ לי את הדם בעורקים. ואולי זה פשוט כדי להרגיש שאני יכולה לעבור משוכות של פחדים, אם רק אסתכל להן בלבן של הגלים. אין לי מושג אבל הנה אני עושה את זה ונהנית עד אין קץ. אפילו קמה ב 5.45 בבוקר בשביל זה.

תודה לכל אחת מהקבוצה המהממת שלנו #הגולשותבורוד תל אביב. תודה מיוחדת לענבלי, ציפי, דבי וגנית שראו לי את הפחד והיו שם איתי אין ספק שזה מקפיץ את היום.

בוקר טוב עולם

חלי אלקיים מועדוני לב הים Sea Center