קודם קול אני



"יצאתי מהרופא וידעתי דבר אחד - אני זקוקה את עצמי לעצמי נזרקתי אל תוך השחור, תהום, מערבולת תחושות ורגשות עם תחושה של אין מוצא. אין מוצא, כי אני לא יודעת כלום. אני אדם סקרן, אדם שצריך לדעת ועכשיו אני עומדת בפני תהליך שלזמן יש ואין משמעות בו. מסע שתוך כדי תנועה אדע יותר ויותר את הכיוון והדרך שלי בו. הרגשתי כאילו אני קשורת ידיים מכוסת עיניים ואוזניים ועכשיו עלי להתנדנד בין שמים לארץ, לתקופת מה. כל קשת הרגשות האפשרית נפערה בי, וגלשתי עליה בעוצמות כשאני מרגישה חסרת אונים. עצב, שמחה, כעס, התרגשות, פחד, כוח, אופטימיות, פסימיות. הרגשתי כאילו אני מתנדנדת כעלה ברוח של שלכת. בימים הראשונים לא היית מסוגלת להיאחז בכלום, התכנסתי אל עצמי. כל שהיה ברור לי שאני צריכה את עצמי לעצמי."

משתפת אתכם בחלק מטקסט שכתבתי לפני כשנתיים וחשבתי להפוך לחוברת לכל מי מקבלת בשורה מטלטלת

"את תהליך ההחלמה שלי יצרתי, כמעט בתחילת המסע מתוך בחירה והחלטה לקחת פסק זמן בתקופה זו מהכל כולל הכל ולהקשיב לעצמי. כתיבת המסע שלי משולבת בטקסטים שנכתבו בזמן אמת, תוך כדי ההתמודדות שלי, לבין ההווה. סוג של דיאלוג של המתמודדת שאני למחלימה שאני. הכתיבה הייתה חלק נכבד מדרך ההחלמה שלי, היא היוותה לי מראה למחשבותיי ורגשותיי. נתנה מקום לפחדים ולחששות לעלות, לצאת ממני. אפשרה לי להתבונן בהם ולשחרר אותם ממני. ובכך הייתה {הכתיבה} בשבילי מקור השראה, כוח, הבנה קבלה עצמית והתעצמות. חשבתי לכתוב את המדריך קודם קול אני כיוון שבעת קבלת הבשורה הרגשתי לבד ואבודה, מפוחדת ומבוהלת והדבר היחיד ששמעתי בכל חלק בגופי ובליבי היה -"אני זקוקה את עצמי לעצמי" דבר אחד היה ברור לי והוא שעכשיו זהו הזמן שלי ועלי למצוא את הדרך שלי, את הקול שלי כדי שאוכל להחלים."

זה הזמן של כולנו להיות קשובים לעצמנו ולחשוב גם על האחר. טלטלה שכזו שכולנו עוברים, קודם כל מכנסת אותנו בתוך עצמנו אנחנו זקוקים להבנת הפחדים והחששות שלנו מול עצמנו ומול החיים זקוקים להתארגנות פנימית מחדש. כל אחד בזמן שלו, אל תאיצו בארגון הפנימי הזה תנו לכם להיות גם בפחות מחוייך. רק תזכרו: הפחד מונע לא מניע

#קודםקולאני

תודה אוריתי Orit Bar-or על ליווי העין, המצלמה והלב שלך אותי

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram