הצעקה

עודכן ב: 12 אוג 2019


הצעקה - סיפור חדש 23.4.19

"אני רוצה להחליף חיים, אפשר?"

היא שמעה את עצמה צועקת בעוד מפל של נוזלים מאד מלוחים זורם על פרצופה. הצלילים שהתפרצו ממנה נשמעו חלודים וחורקים כאילו האוויר  משפשף את מיתרי הקול שלה בפצירה כדי שיאפשרו לו לצאת. "משהו אני לא עושה נכון לי," לשונה ניסתה ללכוד את המלח שטפטף לה מהעיניים. "כל האהבה שאני באה ממנה ונותנת כרגע רק מתפוצצת סביבי כמו נפצים בפורים." הוא הניח יד על כתפה מנסה למשוך אותה אל בין זרועותיו. "יהיה בסדר, אני מבטיח שיהיה בסדר. יש איזהו שהוא הגיון שאולי אנחנו לא תמיד מבינים אותו" "לא. אתה לא מבין." הסערה בה היא הורידה את ידו מעליה כמעט והפילה את כל ה 1.88 שהוא. "זה לא מעניין אותי, הגיון שמגיון, ואל תחבק אותי עכשיו," כפות ידיה התרוממו לתנועת עצור והיא צעדה אחורה,  "אני רוצה לכעוס ולבכות ולצעוק, נמאס לי כל הזמן לחפש איזה שיעור מגיע עכשיו. ולחכות להבנה כמה למדתי בדרך החוצה מהזבל הזה שאני אוכלת עכשיו." הוא משך את הכיסא הקרוב אליו והנחית את עצמו על המושב. "רק תשתי קצת מים בין מילה למילה, שהפרצוף שלך לא יראה כמו ים המלח המתייבש לו." הקולות המקרטעים שיצאו ממנה הבהירו לו שהאמירה שלו גרמה לה לצחוק בין פרצי הדמעות והכעס שנגרו ממנה.

"נמאס לי, אתה שומע? נ מ א ס לי." הפה נפתח לצעקה אבל הקול יצא שקט ומובס. "אני מרגישה שאני חותרת בסירה ומגיעה לשום מקום." היא לקחה את כוס המים שהגיש לה ושאבה את המים לתוכה. "נגמר לי המקום בלב להבין את כל העולם ואישתו, כשכל הזמן אני צריכה להוכיח את זכותי לקיום מינימלי בעולם הזה." ההמשך כאן https://www.amour.co.il/amour-media-story-256840 עוד סיפורים שלי אפשר למצוא בלב פתוח הבלוג שלי באמור -המגזין האינטרנטי שבו מדברים אהבה

0 צפיות
  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram