בואו נדבר על טעם החיים:)- מה הסטורי שלי #10


מה שקורה בפה, בימים אלו של אחרי הכימו. 'אין לתאר'

{כמו שאומרת יאנוש Yana Darom }

אני מניחה שיש לא מעט א-נשים שיגידו: "או, הנה זמן לסתום את הפה ולא לאכול, לרזות, לחטב את הגוף." אז לא זה ממש לא הזמן לעצב מחדש את הגוף .

בעיקר כי זה לא באמת אפשרי.

מצד אחד אין טעם בפה, ומצד שני יש כל מיני תחושות שיוצרות רצון למשהו בפה כל הזמן, לאיזה שהוא טעם, לאיזו שהיא תחושה נעימה ומרגיעה בפה 😎.

ואז מתחילים הניסיונות.

וכל מיני מאכלים נכנסים לפה ויוצאים ממנו בבושת פנים ואפילו בתסכול.

אין טעם לשום דבר ולמה שיש כבר טעם, התחושה שהוא משאיר בפה לא שווה את הטעם.

ואם משהו כבר עבר את הפה אז חבל על הזמן מה שקורה בגרון 😲

יין שורף, חם גם עושה סוג של שרפה, חריף בכלל מבעיר נשכחות 😯💥

קר, ממש קר זה הדבר היחיד שנעים בפה., אבל שוב, באיזה טעם יהיה הקר שנכנס אל הלוע ❓❓


לאחת כמוני שאוהבת לאכול זה מבאס ומתסכל❗❗

המתוקים, הקריספיים, הטעמים החדים יותר, הם יותר מורגשים או נוכחים.

אלו לא באמת טעמים אלא יותר תחושות.🤦🏻‍♀️אהבלה 🤣

אז החלטתי להביא לכם את זה מאד מחוייך, כי לשמחתי, למרות התסכול והבאסה ולעתים גם העצבנות על הענין, אני בהחלט יכולה להסתכל על הענין הזה בהמון הומור.

ולא רק הומור. הקטע הזה עם האוכל, בתקופה הזו, הזכיר לי את אהבתי לאוכל ולמטבח.

אני יודעת שעוד יגיעו ימי הבנה למה החלק הזה, של האוכל, הטעם, היה אחד העניינים שהסתובבתי סביבו ממש הרבה. ועוד לא דיברנו על הבטן שהיה לה המון מה להגיד🤬.



אז... מנגו בננה ומלון של אטרף, יעשו לנו שמח :)


  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram