אהובים ואוהבים.


שניהם קרובים לי מאד,אהובים ואוהבים. היא מאפשרת, ידיה וליבה פתוחים לכל גחמה שלי. אני מתמסרת לטיפול שלה, לאהבה שבה, למקום בו היא נותנת לי להיות. אחותה הגדולה אנוכי. היא עוטפת אותי ברכות והבנה. סופגת שתיקותיי ומחבקת כעסי. תומכת שלא אמעד מגנה בקולה וידיה בלבד. בנוכחותה להתפנק אלמד.

להרשות לעצמי להתפנק זו למידה עבורי כל חיי ברחתי מהפינוק. קרץ הוא לי, פיתה אותי, רמז לי רמיזות מגונות. הדפתי אותו ממני, לא התרתי לעצמי להתחבט בכך. כלכך הושרש בי העניין שלהתבטל אסור ולהתפנק זה חטא.


היא עוטפת אותי ברכות והבנה.

הוא דואג ומגן, מחפש מוצא ופתרון. כיצד להקל, איך מסירים את המכשול במהירות מדרכינו. "כיצד אותך אכיל? איך אבין כיצד לתמוך?" הוא תוהה. כל שאני צריכה זה, שיאפשר, שיתמסר לנהר הזה שסוחף מעט. חושש הוא שאינני נלחמת, אלא מוותרת, מתמסרת לפינוק, לשלווה שניתנת בין טיפול אחד למשנהו. לא מבין הוא שזוהי דרכי המחודשת.


כיצד להקל, איך מסירים את המכשול במהירות מדרכינו.

לעבוד, לפעול, לעשות, הוא השביל הישן בו הלכתי שם הייתי עסוקה, הרגשתי משומשת ויעילה. בדרך החדשה שנסללת בפני נדרשת צעידה שונה. במסע הזה נדרש ממני להקשיב היטב לרצונותיי וליכולותיי. לא לוותר על עצמי למען האחר אלא להתעקש על תוכי בשביל האחר. כי כשאמצא בתוכי אותי, אממש חלק ממאווי, גם אם נראים חסרי משמעות בעיני הכלל, ואז, יהא לי מקום רחב ועמוק משהיה להעניק, לתת ולהיות עבור. לו רק יראה שכדי למצוא את צעדי הנכונים בנתיב החדש, עלי ללכת בעקבות המצפן שבידי, שבלִבי יתמסר הוא כמוני לאי העשייה הנראית לעין. ישיל גם הוא את שריון המעש ויתעטף בשלווה ואהבה לצעידה נינוחה בדרך הנסללת.


כדי למצוא את צעדי הנכונים בנתיב החדש, עלי ללכת בעקבות המצפן שבידי, שבלִבי

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram