נעה גביש
5 נוב 20202 דקות
עודכן ב: 3 ספט 2023
"יצאתי מהרופא וידעתי דבר אחד - אני זקוקה את עצמי לעצמי
נזרקתי אל תוך השחור, תהום, מערבולת תחושות ורגשות עם תחושה של אין מוצא.
אין מוצא, כי אני לא יודעת כלום.
אני אדם סקרן, אדם שצריך לדעת ועכשיו אני עומדת בפני תהליך שלזמן יש ואין משמעות בו.
מסע שתוך כדי תנועה אדע יותר ויותר את הכיוון והדרך שלי בו.
הרגשתי כאילו אני קשורת ידיים מכוסת עיניים ואוזניים ועכשיו עלי להתנדנד בין שמים לארץ, לתקופת מה.
כל קשת הרגשות האפשרית נפערה בי, וגלשתי עליה בעוצמות כשאני מרגישה חסרת אונים.
עצב, שמחה, כעס, התרגשות, פחד, כוח, אופטימיות, פסימיות.
הרגשתי כאילו אני מתנדנדת כעלה ברוח של שלכת.
בימים הראשונים לא היית מסוגלת להיאחז בכלום, התכנסתי אל עצמי.
כל שהיה ברור לי שאני צריכה את עצמי לעצמי."
תודה אוריתי Orit Bar-or על ליווי העין, המצלמה והלב שלך אותי