נעה גביש
18 ינו 20151 דקות
מסעף
בוקר יום ראשון
שבועיים נמחקו מזיכרון
על פני יושב חיוך
ליבי בפנים מעוך.
מה אתה רוצה
מה ממני מצפה
מחר הוא יום קשה
גופי מכווץ ורפה.
ראשי קודח במחשבות
לצלוח את היום מלחשות
את הבקשות הנכונות לבקש
לא לפגוע כשנעבור באש.
להיות שלמה עם עצמי רוצה
גם כשגבולות מאיימים חוצה
לעוף גבוה מעל העננים
לשם לא מגעת יד אנשים.
בהרים מושלגים לצעוד
לפלס דרכי ולא למעוד
בוחרת בנתיב הפונה לצד
צריכה בו לצעוד לבד.
מוצף תפילה ליבי
שידך תישאר בידי
גם אם נתיבי ירחק משלך
ליבי תמיד נשאר איתך.